שלמונזה

הגשם שוב התחיל לרדת
דמעות גדולות כך זה נראה
מסע ארוך ואת צועדת
בדרך שאני תועה

עם הלילה נכנס אל תוך חייך
אורח מדרכים משונות
זה הצל או האור שמסתיר את עינייך
הגדולות, המוזרות

את מתרחקת לאט
את משאירה אותי
לא אל תלכי תני מעט
את לא אומרת כלום

אף פעם לא נוכל לדעת
מה הפסדנו, מה נפסיד
אני שותק את לא שומעת
בחושך אין מה להגיד

את מתרחקת לאט…

כוכב נופל ואור ירח
מעל לרחוב השלמונזה
יופייך פרוע וזורח
בלילה מיוחד כזה

את מתרחקת לאט…