בדרך אל הים

בכל אחד יש איזה מן סימפטום
שלא בולט באופן ממשי
וגם אני בתוך עצמי פתאום
מקשיב למסתרי קולות נפשי

בכל אחד יש מטורף חבוי
שמתגלה ולעיתים נחבט
בעולם שלך אני שבוי
בעולם שלי למי איכפת….

רק אני ואנוכי נורמלי מכולם
בתחבורה הציבורית נוסע אל הים
רק אני ואנוכי נורמלי מכולם
אני שוכח את עצמי בדרך אל הים

כולם אומרים מחר יבוא שלום
אבל עלינו כבר הקיץ הקץ
ועד שיפתחו את השסתום
אני יורד לים להתרחץ

עכשיו אני בגובה פני הים
רואה אותך בכל מיני גדלים
ומשתומם היכן היו כולם
כשאלוהים המציא את הכללים

ורק אני ואנוכי..

פתאום מיציתי את עצמי
חיפשתי השראה
כל כך הופתעת לראות אותי
מביט בי במראה
חזרתי מהים עברתי בסביבה
רק רציתי להגיד שהיית אלי טובה

ורק אני ואנוכי…