בלוז טאקו בר

ברכבת התחתית אתה מרגיש את הבדידות
בעיר אמיתית חופשי לשיטוט
המציאות מופרעת בגשם שטוף
התפאורה נקרעת כמו נייר שרוף
האהבה פורחת לא באביב
זאת הודעה אלקטרונית נא לא להשיב
בתוך חיזיון מאושר וכואב
אני עני ואביון מודה ועוזב את לוחשת את שמי
ונותנת הכול
אני קורא לך מי
בתוך הנחשול בבריכה ענקית במים צלולים
מביט בקרקעית ואין לי מילים
בשוק האמנים הושטת לי יד
נביאים קבצנים והזמן רעד
את אמרת לי סחרחורת והשמש ברחה
הנערה השחרחורת הקערה התהפכה
בקרקס שנודד משומקום עד אינסוף
אני רוח אני שד אני החול על החוף את לוחשת את שמי
ונותנת הכול
אני קורא לך מי
בתוך הנחשול במסלול ההתנגשות עם הכדור
מתמלא התרגשות בנתיב האסור
בית קפה בפינה מגישים אשליות
צריך להיזהר פה לא עושים טעויות
זנבות כוכבי שביט במרחב העצום
כותבת מחשבות על איך זה בלי כלום
הלהקה מאלתרת בלוז בטאקו בר
קעקוע שלך על זרועו של הזמר את לוחשת את שמי
ונותנת הכול
אני קורא לך מי
בתוך הנחשול.